מטפלים בדחייה חברתית - רק ביחד
דחייה חברתית היא תופעה המיוחסת לרוב לגלאי היסודי, גיל המאופיין בצורך להיות דומה לאחר ולעמוד בסטנדרטים החברתיים המקובלים. ילד אשר לא יעמוד בסטנדרטים ״יענש״ על ידי הקבוצה בצורת דחייה חברתית. לאור שנות הקורונה והעובדה שהילדים היו ספונים בבתיהם ימים רבים ולא התאמנו על מיומנויות חברתיות אנחנו רואים תופעת של דחייה גם בחטיבות הביניים ואף בתיכונים.
ענת צקוני
דחייה חברתית היא תופעה המיוחסת לרוב לגלאי היסודי, גיל המאופיין בצורך להיות דומה לאחר ולעמוד בסטנדרטים החברתיים המקובלים. ילד אשר לא יעמוד בסטנדרטים ״יענש״ על ידי הקבוצה בצורת דחייה חברתית. לאור שנות הקורונה והעובדה שהילדים היו ספונים בבתיהם ימים רבים ולא התאמנו על מיומנויות חברתיות אנחנו רואים תופעת של דחייה גם בחטיבות הביניים ואף בתיכונים.
אם נחזור לרגע לסטנדרטים הקבוצתיים יש כאלה שאין לנו עליה שליטה כמו לקויות שונות, העדפה מינית, או שונות פיזית כמו השמנה.
או העדפות שיש לנו עליה שליטה - תחביבים, למשל בן שמעדיף ללכת לחוג ריקוד ולא לחוג כדורגל, או העדפות חברתיות כמו בת שמעדיפה לשחק עם הבנים ולא עם הבנות.
לא כל ילד שחווה לעג מצד חבריו על כך שבחר ללמוד ריקוד ולא לשחק כדורגל יחווה דחייה. יש גורמים משותפים לכאלו שיחוו דחייה והם קשורים באישיות, המיומנויות החברתיות והמשפחה והסביבה של הילד.
- גורמים באישיות - ילד שמרבה להתנשא מעל חבריו, שמתקשה לפתור קונפלקטים עם חבריו ופונה מידית למבוגר לעזרה.
- מיומנויות חברתיות - ילד שלא לא יודע לוותר על רצונותיו ורוצה להחליט באופן בלעדי על מה שהקבוצה עושה, ילד המגיב בבכי או בהימנעות ושתיקה כאשר משהו בקבוצה לא מתאים לו.
- הורות - הורים מגוננים יתר על המידה, שמעבירים את המסר לילדם שהוא טוב יותר מאחרים, הורים שחוו בעצמם דחייה חברתית ומפרשים כל סיפור של ילדם על אינטראקציה חברתית כדחייה.
תיאור מקרה - לירז נערה בכיתה ט׳. משקיעה שעות רבות בלימודים ובהתאם תלמידה מצטיינת. לומדת בכיתת נחשון לנערים ונערות מצטיינות. בזמן בית הספר היא לרוב לבד. בהפסקות קוראת ספר או מכינה שיעורי בית. בנות הכיתה הפסיקו להציע לה להצטרף אליהן בהפסקות כי הן מרגישות פגועות ממנה. מכיוון שבעבר הייתה משתלטת על כל שיחה, לא נותנת לאף אחת להחליט לאן יצאו בערב ופעמים רבות יש לה הערות עוקצניות ומעליבות.
תיאור מקרה נוסף - ינאי תלמיד כיתה ח׳ בשנה האחרונה הוא התרחק מחבריו בעקבות ריב עם אחד מהם. ינאי נעלב ממנו והפסיק לדבר עימם. הם מצידם ממשיכים להזמין אותו להיות איתם וגם לא מבינים מה קרה. ינאי מתעטף בשתיקתו ולא מוכן להגיד.
איך אפשר להבין את מה שקורה ללירז וינאי?
הפתרונות החברתיים שמצאו לירז וינאי לקשיים שבהם נתקלו הם לא יעילים - ינאי נסוג ולא יצר תקשורת עם חבריו והסביר ממה נעלב, ולירז בתחילה השתלטה על המרחב החברתי והתייחסה בהתנשאות ובעוקצניות לחברותיה.
יש שוני בתגובות של החברים של לירז וינאי - חבריו של ינאי עדיין מזמינים אותו להיפגש ואילו חברותיה של לירז כבר נמנעות מכך.
בגלל השוני בתגובה הטיפול בדחייה יהיה שונה.
מה הטיפול האפקטיבי למצב של דחייה חברתית?
הטיפול בדחייה חברתית נחלק לשניים - טיפול מערכתי וטיפול פרטני קבוצתי לילד הנדחה חברתית -
הטיפול המערכתי במקרה של לירז הוא הכרחי מכיוון שקבוצת החברות נמצאות במצב הנקרא נעילה. הקבוצה סגורה ללירז ואיננה מוכנה לקבלה חזרה. קבוצתו של ינאי איננה נמצאת במצב של נעילה, לכן זקוקה להתערבות קצרה שתעסוק בטיפול בפגיעה של ינאי וגישור בין ינאי לחבריו. חשוב ליצור קשר עם צוות בית הספר לשתף את יועצת בית הספר והמחנכת ולבדוק את אפשרות ההתערבות שלהן.
ומה לגבי טיפול ללירז וינאי?
ללירז ולינאי יומלץ להצטרף לקבוצה לטיפול חברתי. הטיפול הקבוצתי בדחייה חברתית עוסק בטיפוח ופיתוח מיומנויות חברתיות. המשתתפים בקבוצה יעסקו בדילמות מחיי היום יום וימצאו דרך לפתור אותן. את הדילמות יעלו בשיח, משחקי תפקידים ועוד. הקבוצה מאפשרת למשתתפים לשמוע דעות שונות ודרכי פתרון שונים ומגוונים.
מי המשתתפים בקבוצה?
בקבוצה ישתתפו נערים ונערות שעוברים דחייה חברתית, כאלה שמרגישים שקופים (ראה מאמר שלי בנושא ילדים שקופים) בקבוצה או כאלה שבחוייה הסוביקטיבית שלהם דחויים.
ומה לגבי ההורים?
כחלק מהטיפול בקבוצה חשוב שההורים יקבלו גם הם הדרכת הורים. במטרה לתת להם מקום לדבר על הקושי שלהם עם הדחייה החברתית של ילדם וכמו כן לתת כלים כיצד ללוות את המתבגר בתהליך. זהו גיל בו המתבגרים לרוב מתקשים לקבל עזרה מההורים וחווים את הרצון של ההורה לעזור כהתערבות מפריעה. ולכן ההורים זקוקים לכלים כיצד ללוות את הילד, איפה לתת לו להוביל, ואיך לתת לו את הכוח והאומץ לעשות שינוי.
ביבליוגרפיה
דחייה חברתית אין מצב שמפנים את הגב יעל אברהם (2011) בהוצאת ספרי ניב.
